מגנזיום – תופעות לוואי: שלשולים, אינטראקציות עם תרופות ומתי צריך להיזהר

מגנזיום הפך בשנים האחרונות לאחד מתוספי התזונה הפופולריים ביותר. אנשים נוטלים אותו בגלל התכווצויות שרירים, קשיי שינה, מיגרנות, עצירות או פשוט תחושה כללית שהוא "טוב לגוף". מגנזיום אכן חיוני: הוא משתתף במאות תהליכים בגוף, כולל פעילות השרירים והעצבים, קצב הלב, ויסות הסוכר ובניית העצם. אבל העובדה שהוא נמכר בלי מרשם לא אומרת שאין לו תופעות לוואי או אינטראקציות. ההבנה שלהן עוזרת לבחור נכון ולהימנע מבעיות.

מתי באמת צריך מגנזיום

רוב האנשים שאוכלים מגוון של ירקות ירוקים, קטניות, אגוזים, זרעים ודגנים מלאים מקבלים מספיק מגנזיום מהמזון. חוסר במגנזיום שכיח יותר אצל מי שנוטל לאורך זמן תרופות מסוימות, ובמיוחד תרופות להפחתת חומצה בקיבה ממשפחת מעכבי משאבת הפרוטונים ומשתנים, אצל חולי סוכרת לא מאוזנת, אצל מי ששותה אלכוהול רב ואצל מי שסובל משלשולים כרוניים. לגבי חלק מהשימושים הפופולריים, העדויות מוגבלות: למשל, סקירות שיטתיות לא מצאו שמגנזיום עוזר באופן משמעותי להתכווצויות שרירים בלילה אצל מבוגרים, אם כי יש עדויות מסוימות לתועלת במניעת מיגרנות ובטיפול בעצירות. מי שסובל מכאבי שרירים מפושטים ועייפות, כדאי שיבדוק סיבות אפשריות אחרות, כמו פיברומיאלגיה. על כך אפשר לקרוא במאמר פיברומיאלגיה – אבחון עצמי.

סוגי המגנזיום ותופעות הלוואי

מגנזיום מגיע בתרכובות שונות, והן נבדלות בספיגה ובתופעות הלוואי:

• מגנזיום ציטרט: נספג היטב, אך יש לו השפעה משלשלת מובהקת, ומשמש לעתים בדיוק לשם כך.
• מגנזיום אוקסיד: מכיל כמות גבוהה של מגנזיום, אבל נספג פחות, ולכן נוטה לגרום לשלשולים.
• מגנזיום גליצינט וביסגליצינט: נספגים היטב ונוטים לגרום פחות לבעיות עיכול.
• מגנזיום כלורי ולקטאט: ספיגה טובה יחסית.

תופעות לוואי שכיחות

• שלשולים ויציאות רכות, התופעה השכיחה ביותר.
• התכווצויות בטן ואי נוחות.
• בחילה.

התופעות האלה תלויות במינון ובסוג. חלוקת המינון לאורך היום, נטילה עם אוכל ומעבר לסוג אחר מפחיתים אותן.

עודף מגנזיום: מתי זה מסוכן

אצל אנשים עם כליות תקינות, הגוף מפריש את עודף המגנזיום בשתן, ולכן הרעלה נדירה מאוד. אצל חולי כליות, המגנזיום עלול להצטבר בדם ולגרום לחולשה, לבחילה, לירידה בלחץ הדם, לדופק איטי, לישנוניות, ובמקרים קשים להפרעות קצב מסוכנות. לכן חולי כליות צריכים להימנע מתוספי מגנזיום ומתכשירים שמכילים מגנזיום, כמו חלק מהתרופות נוגדות החומצה והמשלשלים, אלא אם הרופא הורה אחרת. רשויות הבריאות בארצות הברית קבעו רף עליון של 350 מ"ג ביום ממגנזיום שמקורו בתוספים אצל מבוגרים, מעבר למגנזיום מהמזון.

אינטראקציות חשובות עם תרופות

מגנזיום נקשר במעי לתרופות מסוימות ומפחית את הספיגה שלהן. במקרים כאלה צריך להפריד בין הנטילות:

• אנטיביוטיקות ממשפחת הטטרציקלינים, כמו דוקסילין, ומשפחת הקווינולונים, כמו ציפרופלוקסצין: יש להפריד בכמה שעות. על דוקסילין אפשר לקרוא במאמר דוקסילין – תופעות לוואי.
• לבותירוקסין, כמו אלטרוקסין: הפרדה של כארבע שעות.
• תרופות לאוסטאופורוזיס ממשפחת הביספוספונטים: יש להפריד לפי ההנחיות.
• תרופות להפחתת חומצה: נטילה ממושכת שלהן עלולה דווקא לגרום לחוסר במגנזיום.
• משתנים מסוימים משפיעים על רמת המגנזיום, בכיוון של חוסר או של עודף, לפי הסוג.

איך נוטלים בבטחה

• לבדוק עם הרופא או הרוקח אם יש באמת צורך, ובמיוחד אם נוטלים תרופות קבועות.
• לא לעבור את המינון המומלץ.
• להתחיל במינון נמוך, ולחלק אותו לאורך היום.
• להפריד מתרופות שהמגנזיום מפריע לספיגה שלהן.
• חולי כליות: לא ליטול בלי אישור רופא.

שאלות נפוצות

מה תופעת הלוואי השכיחה של מגנזיום?

שלשול ויציאות רכות, במיוחד במגנזיום ציטרט ואוקסיד ובמינונים גבוהים.

איזה סוג מגנזיום גורם פחות לשלשולים?

מגנזיום גליצינט וביסגליצינט נוטים לגרום פחות לבעיות עיכול.

האם מגנזיום מסוכן?

אצל אנשים עם כליות תקינות הרעלה נדירה מאוד. אצל חולי כליות הוא עלול להצטבר לרמות מסוכנות, ולכן הם צריכים להימנע ממנו בלי אישור רופא.

האם אפשר ליטול מגנזיום עם אנטיביוטיקה?

עם אנטיביוטיקות כמו דוקסילין וציפרופלוקסצין יש להפריד בכמה שעות, משום שהמגנזיום מפחית את הספיגה שלהן.

האם מגנזיום עוזר להתכווצויות שרירים?

סקירות שיטתיות לא מצאו תועלת משמעותית בהתכווצויות לילה אצל מבוגרים, אם כי יש עדויות לתועלת במצבים אחרים כמו מיגרנות ועצירות.

לסיכום

מגנזיום בטוח לרוב האנשים, ותופעת הלוואי השכיחה שלו, שלשול, ניתנת לניהול באמצעות בחירת הסוג והמינון. החשוב ביותר הוא לזכור את האינטראקציות עם תרופות כמו אנטיביוטיקות, אלטרוקסין ותרופות לאוסטאופורוזיס, ואת הסיכון לחולי כליות. התייעצות קצרה עם רוקח לפני תחילת הנטילה יכולה למנוע את רוב הבעיות.

המידע במאמר הוא כללי ואינו מחליף את העלון לצרכן, ייעוץ רפואי או ייעוץ רוקחי. אין להתחיל, להפסיק או לשנות טיפול תרופתי בלי התייעצות עם הרופא המטפל. ניתן לדווח על תופעות לוואי למשרד הבריאות דרך הטופס המקוון באתר המשרד.